לנדא נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק' הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.8.09 אשר קבעה כי למערערת נותרו 0% נכות לצמיתות בגין תאונה מיום 27.11.07 בה נפגעה המערערת בקרסול ימין.

2.הועדה דנה בעניינה של המערערת ביום 29.6.09.

הועדה בדקה את המערערת, לא מצאה הגבלות תנועה בקרסול ימין וציינה כי טווח התנועות תקין וזהה לצד שמאל.

הועדה קבעה כי למערערת צלקת דקיקה, לא מכאיבה ולא מכערת.

בפני הועדה עמדה חוו"ד של ד"ר קרת אליה התייחסה הועדה משקבעה, כי אינה מקבלת את טווחי התנועה המתוארים בחוו"ד שאינם תואמים לממצאיה, ואינה מקבלת מסקנותיו.

מאחר והמערערת העלתה טענות של חוסר יציבות הקרסול ונקיעות חוזרות, ביקשה הועדה ביצוע צילום קרסוליים לשם השלמת מסקנותיה.

3.ביום 10.8.09 שבה והתכנסה הועדה, עיינה בצילום שביקשה וקבעה, כי בצד ימין ניתן לראות מצב לאחר שבר של הפטישון החיצוני שמקובע ע"י לוחית וברגים ויציבות הקרסול תקינה, לעומת זאת בשמאל ישנה פתיחה ניכרת של הקרסול המעידה על פגיעה ביציבות הקרסול.

לאור האמור, משלא מצאה הועדה חוסר יציבות בקרסול ימין, הוא הקרסול נשוא הפגיעה, דחתה ערר המערערת.

4.לטענת המערערת, שגתה הועדה בשלושה עניינים.

א.הועדה מצאה כי למערערת צלקת, אולם לא פסקה נכות בגינה. בית הדין

מוסמך לדון בצלקת ולקבוע אם היא מכערת אם לאו שכן אין מדובר בענין רפואי ואין לועדה יתרון בעניין זה על פני כל אדם אחר.

ב.הועדה מצאה בעיית יציבות בקרסול שמאל, אולם, בישיבתה הראשונה

קובעת שאינה מעניקה נכות שכן המצב בקרסול ימין ושמאל זהה. בכך קיימת סתירה בין פרוטוקול הישיבה הראשונה, לפרוטוקול המסכם.

ג.היה זה מחובתה של הועדה לדון ולבדוק האם הליקוי בקרסול שמאל אינו

נובע מהפגיעה בקרסול ימין בשל עומס יתר על הרגל השמאלית.

היה על הועדה לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין המצב בקרסול שמאל, לקרסול ימין.

5.לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

א.בעניין הצלקת, שאלת כיעור הצלקת הינו עניין רפואי בסמכות הועדה הרפואית. הועדה מציינת כי הצלקת דקיקה, לא מכאיבה ולא מכערת.

גם חוו"ד המומחה מטעם המערערת לא מעניקה נכות בגין הצלקת, המוגדרת כ"עדינה".